החלטה בתיק ע"מ 1970/09

בפניי ערר ההגנה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום שהוגש בבית משפט שומרון כולל שלוש עבירות: האחת, עניינה חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, בכך שהיה חבר בארגון החמאס משנת 2003 ועד ליום מעצרו ובכך שהיה אחראי על תנועת התלמידים של הארגון בבית הספר במקום מגוריו. השנייה, עניינה ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת בכך שגייס שניים לתנועת התלמידים של ארגון החמאס, והסביר על פעילות התנועה. העבירה השלישית עניינה יציאתו מהאזור ללא היתר ביום 15.2.09.

טענת ההגנה מופנית נגד קיומן של ראיות לכאורה ביחס לפרטי האישום הראשון והשני, ונגד קיומה של עילת מעצר. נטען כי הפרטים שמסרו המפלילים ביחס לעורר אינם מלאים. נטען כי פער הגילאים ביניהם הינו גדול ולא יכול להיות שבאותה תקופה רלוונטית לכתב האישום היה העורר, שהינו כיום בן 30, תלמיד בבית הספר יחד עם מפליליו. כן נטען כי גם אם נקבל את ההפללות נגדו, אזי מדובר בהפללות המתייחסות לשנת 2003, ומאז חלף פרק זמן משמעותי המכרסם בחזקה כי העורר המשיך בחברותו עד יום מעצרו.

התביעה הצבאית ציינה כי אין ספק בכל הנוגע לזיהוי לאור העובדה כי העורר זוהה בתמונתו על ידי המפלילים. עוד נטען כי המפלילים מציינים מפורשות כי העורר היה אדם מבוגר, כבן 27, ואין ספק שלא התייחסו אליו כתלמיד בבית הספר. התביעה הוסיפה כי העורר היה אחראי מטעם הארגון, ולכך נודעת חומרה נוספת המצביעה על מסוכנות. לסיום, טענה התביעה כי הלכת קוואסמה (עד"י 56/00 קוואסמה נ' התובע הצבאי [פדאור (לא פורסם) 00 (7) 486]) חלה במקרה זה, שכן לאחר תקופת פעילותו אין לנו ראיה פוזיטיבית כי העורר עזב את ארגון החמאס, וחלוף הזמן עדיין אינו מספיק, כשלעצמו, כדי לפגוע בחזקה.

ראיות לכאורה

אקדים ואומר כי לא מצאתי כל בעיה בקיומן של ראיות לכאורה. כפי שציינה התביעה, זיהויו של העורר אינו מוטל בספק, שכן הוא מוזכר בשמו ומזוהה בתמונה. יתר על כן, שני המפלילים אינם מציינים כי היה תלמיד יחד איתם, אלא מתייחסים אליו בבירור כאל אדם מבוגר מהם שהיה אחראי על תנועת החמאס בבית ספרם.

אחד המפלילים, זכריא מצאלחה, ציין כי תקופת פעילותו שלו בארגון הייתה בשנים 2004-2006, ואילו השני, עצאם זהידי, מציין כי פעילותו הייתה בשנים 2003-2006. לפיכך, אין לנו ראיה ישירה לחברותו ופעילותו של העורר בארגון החמאס לאחר שנת 2006.

בעניין קוואסמה נקבעה חזקה עובדתית, ולפיה מי שמצטרף להתאחדות בלתי מותרת, ייחשב כמי שהמשיך בחברותו. ככל חזקה עובדתית היא ניתנת לסתירה, בין היתר בהסתמך על חלוף הזמן. בעניין קוואסמה צויין כי פרק זמן של עד כשלוש שנים הינו כזה בו יקשה על סתירת החזקה, בעוד שפרק זמן ארוך יותר יחליש את החזקה.

במקרה שלפנינו, אין המדובר במי שהיה רק חבר מן השורה בהתאחדות בלתי מותרת, אלא לכאורה מדובר במי שהיה אחראי מטעם ארגון החמאס על תנועת התלמידים של הארגון בבית הספר בכפרו. מי שתורם את תרומתו להעצמת ארגון טרור כארגון החמאס, על ידי גיוס והפעלת בני נוער, מעיד בכך על מחוייבותו לפעילות הארגון, קל וחומר כאשר הוא משמש כאחראי על התנועה באותו בית ספר. ודוק: אין המדובר באחד התלמידים, אלא באדם חיצוני להווי בית הספר, אשר פועל לבסס ולקיים ארגון טרור בתוך כתלי מוסד חינוכי.

אין בידינו כל ראיה כי העורר נטש דרך זו. נדמה כי גם בחלוף פרק זמן של שלוש שנים מאז ידוע לנו על מועד פעילותו האחרון של העורר, ולאור היותו אחראי ובעל משרה באותו ארגון, מתקיימת בעניינו החזקה כי חברותו ופעילותו נמשכו עד ליום מעצרו.

עילת מעצר

משקבענו כי קיימות ראיות לכאורה, אזי אין מנוס מלהורות על מעצרו של העורר. המדובר כאמור באדם אשר גייס אחרים, והיה אחראי על תנועת התלמידים של ארגון החמאס בכפרו. ברור כי מי שמשחית בני נוער, ומביאם לחברות בארגון טרור, מצביע על מסוכנות ברורה הנובעת ממנו אם יהלך חופשי. חברות בארגון טרור כארגון החמאס, קל וחומר נשיאת משרה בארגון זה, מקימה עילת מעצר של מסוכנות. אינני סבור כי ניתן לאיין מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר.

סוף דבר

לאור קיומן של ראיות לכאורה, ולאור קיומה של מסוכנות, אין מקום להורות על שחרורו של העורר בחלופה.

אשר על כן הערר נדחה.

ניתנה היום, 22 באפריל 2009, כ"ח בניסן תשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: